פרופ’ גדעון גרייף הוא אינטלקטואל ואיש רוח מזן מיוחד. למעשה הוא איש אשכולות, שרבים תחומי עשייתו. מבחינת התנסותו המקצועית הוא בעל שלושה תחומי פעילות, שבשלושתם הטביע חותם משמעותי ובר קיימא והנהיג חידושים חלוציים.
גדעון הוא איש רדיו, שעבד שנים רבות ב”קול ישראל” ובגלי צה”ל. תוכניותיו זכו להאזנה נרחבת. אחת מתוכניותיו הדוקומנטאריות, “סאלוניקי – אושוויץ”, זיכתה אותו בפרס סוקולוב לשנת תשל”ח – 1978. בשנים האחרונות שידר לצד רמי אושה ב”קול ישראל” תוכנית שבועית על השואה ברשת א’ של “קול ישראל”, “זיכרון עד”.
אבל גדעון הוא לא רק איש רדיו – גדעון הוא גם מוסיקאי וזמר בעל קול בריטון. הוא הופיע על בימות רבות, במחזות זמר (“המלך ואני”), זכה בפרסים הראשונים בפסטיבלי זמר והצעיד משיריו במצעדי הפזמונים. בילדותו ונערותו נחשב ל”ילד הפלא” הראשון במדינת ישראל. הוא ניצב על בימות הזמר מגיל 12. הוא למד פיתוח קול במשך שנים רבות אצל טובי המורים לזימרה בארץ.
אחד מקרובי משפחתו היה מלחין האופרות היהודי- גרמני ג’יאקומו מאיירבר, מחברן של אופרות חשובות, שהידועה שהן היא “האפריקנית”. אהבת המוסיקה היא נדבך מרכזי בחייו.
ותחומו השלישי הוא חקר ההיסטוריה. גדעון הוא היסטוריון של תקופת השואה. הוא נודע בעולם כולו במומחה מובהק לתולדות מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר, אושוויץ-בירקנאו. מחקריו החשובים ביותר בחקר אושוויץ עוסקים באנשי ה”זונדרקומאנדו”, אותם אסירים יהודים שאולצו בידי הגרמנים לעבוד במיתקני הרצח באושוויץ. ספרו הנודע ביותר בנושא זה הוא “בכינו בלי דמעות”, שתורגם עד עתה ל-12 שפות, לרבות סינית, ונעשה לרב-מכר בעולם כולו.
הספר “בכינו בלי דמעות” העניק השראה ללאסלו נמש, בימאי הסרט “בנו של שאול”, זוכה פרס האוסקר לסרט הזר לשנת 2016.
גדעון גרייף כתב ספרים ומאמרים רבים בתחום התמחותו, הוא בעל כושר רטורי בולט ומרצה מבוקש ונחשב בעולם כולו, האוהב להעניק לקהל שומעיו מהידע העצום שלו.
כבן לאם ילידת גרמניה ולאב יליד אוסטריה שגדל בעיר צ’רנוביץ, גדעון מגלם באישיותו את המלומד המרכז-אירופי הקלאסי. הוא ליברל בהשקפותיו, מצדד במתינות ובצניעות, מאמין בחשיבות ההשכלה והחינוך.
האישיות הנערצת עליו היא הדמות התנכית שעל שמה הוא נקרא: “גדעון היה המנהיג הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. אני גאה להיקרא בשמו”.
