אני קונה- משמע אני קיים: אמנות ותרבות כמוצר צריכה- יוני 2021

אני קונה- משמע אני קיים:

אמנות ותרבות כמוצר צריכה

עם קארין עדן, חוקרת בתחום תולדות האמנות

בשידור ישיר מפורטוגל!

לחברינו היקרים שוחרי המוסיקה, התרבות והאמנות,

מזמינים אותכם לשלוש הרצאות חדשות עם קארין עדן בשידור ישיר מפורטוגל!

“לעשות כסף זו אמנות, עבודה זו גם אמנות, ועסקים טובים הם האמנות הטובה ביותר” (אנדי וו’רהול)

כיצד מוצרי הצריכה נכנסו לעולם האמנות וטשטשו את כל הגבולות? מה הקשר להמצאת הטלוויזיה והנחיתה על הירח?

רוח התקופה המערבית אחרי מלחמת העולם השנייה התאפיינה בשפע כלכלי, תקשורת המונים, תרבות צריכה, קולנוע הוליוודי, ידוענים, מזון מהיר, ופרסום.

וכעת, עולם האמנות חיפש את הגיבורים החדשים; גיבורי המלחמה, המהפכנים, הסופרים והפילוסופים, פינו מקומם לאייקונים החדשים והנוצצים: בקבוקי קוקה-קולה, מרקי קמפבל, רשתות מזון מהיר, שואבי אבק, אריזות דגני בוקר, ומותגים.

זה התחיל עם אמנות הפופ של אנדי וו’רהול, והאמנים שבאו בעקבותיו (כמו רוי ליכטנשטיין, ג’ף קונס, ברברה קרוגר, ועוד) שמיקמו את השופינג כערך עליון. זה המשיך עם ביקורת נוקבת של דואן הנסון והפסל ‘אישה בסופרמרקט’ (1970), והיום בולט בעיקר בפרסומות שהפכו גברים ונשים למוצרי צריכה, אובייקטים לתשוקה ובו בזמן, קהל שצורך…. כן, אחד את השני.

במהלך הסדרה אנחנו נהיה עדים לאופן בו ה”נמוך” וה”גבוה” מיטשטשים וקורסים אחד לתוך השני, לקונפליקט אחד מובהק: האם זו ביקורת על החברה החדשה או הערצה וסגידה לקפיטליזם ולסופה של המחשבה?

קארין עדן היא טיילת, חוקרת, אוצרת ויזמית בתחום תולדות האמנות ותרבות חזותית, עם התמחויות באמנות מודרנית ועכשווית, מדיה חדשה ומגדר. בעלת ניסיון עשיר בהוראה בפני קהלים שונים כמו גם באוצרות במוסדות שונים, כגון: מכון ויצמן, מוזיאון תל אביב לאמנות, גוגל, משרד החוץ ועוד.

לאחר תקופת מחיה ולימודים אקדמיים בלונדון, ניו יורק ותל אביב, כיום מתגוררת בפורטו (פורטוגל) וכותבת דוקטורט על מוזיקת הפאדו המקומית (Fado) בהקשרים היסטוריים, חברתיים ומגדריים כפי שמתבטאים בתרבות החזותית (אמנות, אופנה, פרפורמנס ועוד).

Supermarket Shopper, Duane Hanson, 1970

Barbara Kruger, I shop, therefore I am, 1987

Andy Warhol, Campbell’s Soup, 1962

הרצאה מס’ 1, יום שלישי 15 ביוני בשעה 19:00

מה עושה את הבתים שלנו כל כך יפים ומושכים? מאנדי וו’רהול ועד היום

משנות החמישים של המאה הקודמת בבריטניה ובארצות הברית, הופיע טרנד חדש באמנות: לחגוג את השפע הכלכלי, תרבות הצריכה, הסלבריטאים, המזון המהיר והפרסום.

הראשונים לעשות זאת היו ריצ’ארד המילטון שהבהיר ש”מה שעושה את הבתים שלנו לכל כך יפים ולכל כך מושכים” הם המוצרים שאנחנו קונים: שואבי האבק, הטלוויזיה, התקליטורים ועוד.

אחריו הופיע אנדי וו’רהול שבישר לנו שקוקה-קולה זו ההמצאה הדמוקרטית ביותר: “..הנשיא שותה קולה, אליזבת טיילור שותה קולה, וגם אתה יכול לשתות קולה!”.

אחריהם הופיע המבול: רוי ליכטנשטיין וחוברות הקומיקס, ג’ף קונס ושואבי האבק, ברברה קרוגר והכרזות, חיים שטיינבך ודגני הבוקר, סילבי פלורי ושקיות השופינג, האחים צ’פמן ומקדולנדס, ועוד ועוד, ועוד….

כשהשופינג ממוקם כערך עליון, והאמנות הופכת למוצר צריכה: האם מטרתה לבטא ביקורת על החברה החדשה או לבטא הערצה לקפיטליזם ולהכחדת המחשבה?

 

הרצאה מס’ 2, יום שלישי 22 ביוני בשעה 19:00

הציידים החדשים: אישה בסופרמרקט, דואן הנסון, 1970

היא עומדת ודוחפת עגלת סופרמרקט עמוסת מוצרים תעשייתיים בצבעים זעקניים, כמו עוגיות שוקולד, בשר קפוא, משקאות תוססים, סוכר, עוגות, קופסאות שימורים. היא לא עשירה ולא ענייה, מעשנת סיגריה, ונראית עצובה ומותשת. היא נולדה בתקופה בה היכלי הענק – ‘הסופרמרקטים’ – נולדו בארה”ב והפילו את כולם, אחד-אחד, בשבי של אינסוף אפשרויות.

הפסל ‘אישה בסופרמרקט’ (1970) של האמן דואן הנסון מעורר גיחוך, לעג, גרוטסק, ומעלה מחשבה על סטראוטיפים ודיעות קדומות.

בעוד היא לא משקפת את החלום האמריקאי, היא בהחלט משמשת כמסמך תיעודי של המציאות שנוצרה בעידן של בום כלכלי ותרבות של צריכה המונית.

אנחנו הציידים החדשים, בני התרבות המודרניים, צרכני היתר, יוצאים לשדה הציד העכשווי – הסופרמרקט; ה’קולוסיאומים’ שמציגים את האוכל כתרבות בידור, עם צבעים בהירים, אריזות מנקרות עיניים, שלטי הנחות ורכבים מפוארים- העגלות.

אנחנו לומדים לקנות את כל מה שלא צריך, ומסרבים להכיר בעובדה אחת – אנחנו בעצמינו המוצר החדש.

 

הרצאה מס’ 3, יום שלישי 29 ביוני בשעה 19:00

Diet Coke Break: איך הפכנו למוצר צריכה ולקהל יעד?

בשנת 1994 עלתה לאוויר הפרסומת הידועה ‘Diet Coke Break’, בה פועל בניין חטוב מושך את תשומת ליבן של קבוצת נשים במשרד בו הן עובדות, ו”הדביק” את עיניהן לשמשת החלון בכל יום בשעה 11:30 בבוקר, כשהוא פותח פחית תוססת של דיאט-קולה ולוגם ממנה בהנאה.

אמנם זו לא הייתה הפעם הראשונה בה השתמשו במיניות בשביל למכור, אבל הפרסומת המיתולוגית שברה מוסכמות חברתיים גדולים: בעקבותיה התהפכו יחסי המגדר בחברה – הנשים הן הקרייריסטיות בעוד הגבר הוא מושא לתשוקתן.

אבל האם באמת מדובר בניסיון להעצמה נשית או שוביניזם תחת מסווה? האם באמת חייבים להפוך את הגבר או האישה לאובייקטים לתשוקה בשביל למכור מוצר? איך פונים לקהל היעד של מוצר מסוים? וכיצד הדברים השתנו לאורך השנים? באילו אופנים הקמפיינים של דיאט קוקה-קולה שינו היבטים חברתיים ומגדריים? איך הם השפיעו על סדרות טלוויזיה כמו ‘סקס והעיר הגדולה ו’בנות’? ואיך כל אלה באים לידי ביטוי בעולם האמנות?

*ההרצאות יתקיימו בזום בימי שלישי בשעה 19:00

*הקישור יישלח אליכם במייל, כשעתיים לפני תחילת כל הרצאה בשעה 17:00

*הקישור הוא לחדר המתנה בזום, בעקבות תקנות אבטחה חדשות של חברת זום

ו10 דקות לפני תחילת ההרצאה תוכנסו להרצאה.

*משך כל הרצאה כשעה

*במידה ויש קושי כלשהו בהתחברות ניתן לכתוב בווטסאפ למס’ נייד 0544347213

*קישור להקלטת ההרצאה ניתן לקבל לפי בקשה למייל daniel.w@skygp.co.il בתוקף לשבועיים לאחר ההרצאה

מחיר 120 ש”ח לשלוש ההרצאות

נשמח לראותכם איתנו!

*כל התמונות מפורסמות בהתאם לסעיף 27 א לחוק זכויות היוצרים. באם אתם מרגישים נפגעים מפרסום תמונות אלו, אנא הודיעונו מיידית למייל info@shamayim.co.il ואנו נסירן.

תאריכים: 15,22,29 ביוני, ימי שלישי בשעה 19:00

סגירת נגישות