נשים אמניות: ברנסנס, בבארוק, ובנאו-קלאסיקה

נשים אמניות: ברנסנס, בבארוק, ובנאו-קלאסיקה

עם פרופ’ מילי הד

מומחית להבנת ההיבט הפסיכולוגי באמנות המודרנית

לכל ידידנו היקרים שוחרי המוסיקה, האמנות והתרבות,

מזמינים אותכם ל- 3 הרצאות חדשות ומרתקות עם פרופ’ מילי הד מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, מומחית לאמנות מודרנית תוך דגש על אמנות ופסיכולוגיה.

על הסדרה:

בעשורים האחרונים יש במחקר ובתערוכות בעולם המערבי מודעות רבה ליצירתן של נשים אמניות לאורך ההיסטוריה. אפילו מוזיאון שמרני כגון האופיצי בפירנצה הציג תערוכה של האמנית פלאוטילה נלי, נזירה מן המאה ה-16. בסדרה הנוכחית נפגוש באמניות (פסלת אחת והשאר ציירות) שיצרו החל מהרנסנס במאה ה-16, דרך הבארוק במאה ה-17 ולעבר הנאו-קלאסיקה במאה ה-18 (תוך מחשבה להמשיך לעבר העידן המודרני בהמשך).

נעקוב אחרי מאבקן של הנשים ליצור תימות ארוטיות מול אחרות שיצרו באופן צנוע במנזרים. נשים יצרו גם בשירות השלטון ובשירות המלוכה. מאוחר יותר הן תמכו בשלטון או נאבקו בשירות המהפכה. נשים אמניות בתקופה זו יצרו ותרמו לסגנון זמנן בתקופה בה חיקוי המציאות (מימזיס) בצד הערצת העולם העתיק היו האידיאל. הן הרבו לצייר נושאים דתיים ודיוקנאות, ביניהם דיוקנאות של ילדים, מתבגרים בטרם עת, של בית המלוכה, או של משפחותיהן הן, וכן דיוקנאות עצמיים. בדיוקנן העצמי הדגישו את היותן ציירות, כשהן נראות מציירות, מחזיקות כן ציור ומכחולים, והן משדרות מקצועיות. הן נעות בין עוצמה, אסרטיביות ולעיתים תוקפנות לבין רכות ורגישות.

האם ניתן לדבר כאן על סגנון נשי? או שמא המגוון מעיד על כך שאין הדבר כך: חלק מן האמניות משקפות את הבנתן הפסיכולוגית, חלקן את עוצמתן ויש המבליטות את רכותן. חלקן חיו במקומות סגורים (מנזרים) חלקן נדדו מארץ לארץ בעולם המערבי: מאיטליה לספרד ובחזרה, משוויצריה לאנגליה ובחזרה ליבשת.

פרופ’ מילי הד הייתה בעלת הקתדרה לאמנות ווינאית בה עסקה בציור, פיסול ואדריכלות בווינה של פרויד. במשך שנים רבות היא מרצה גם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה בנושאים אמנותיים בקורס שכותרתו “נפש האדם בראי האמנות”, בו היא עוסקת ביחסי רופא-חולה והשתקפותם באמנות. כמו כן היא מלמדת במסגרת “תרפיה באמנות” במכללת דוד ילין.

היא ידועה בהרצאותיה לקהל הבוגר במקומות שונים כגון: מוזיאון ישראל. פרופ’ הד כתבה מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים כגון: “סמל ומסכה ואירוניה עצמית” ביצירת האמן האנגלי אוברי בירדסלי, יחסי אמנים יהודים ואפריקאים אמריקאים באמנות אמריקאית. ערכה ספרים וכתבה מאמרים בשאלות זהות באמנות, אמנות יהודית מודרנית, אמנות ישראלית, סוריאליזם ועוד.

Sofonisba Anguissola: Isabel de Valois, 1563-65

Angelica Kauffmann: Torn Between Music& Painting 1792

Elisabetta Sirani: Timoclea, 1659

הרצאה מוקלטת מס’ 1

הרנסנס באיטליה פרופרציה דה רוסי, פלאוטילה נלי וסופוניסבה אנגוויסולה

בולוניה, שהייתה עיר אוניברסיטאית החל מהמאה ה-13, אפשרה יתר חופש לנשים בכלל וליוצרות בפרט. דה רוסי פיסלה עבור הקתדרלה בעיר תימות תוקפניות, ארוטיות ועוצמתיות. מאידך עצבה באופן מיניאטורי בגלעיני אפרסק תימות דתיות. ננתח את יצירתה ואת אורח חייה בהשוואה לציורים מעודנים שנעשו במנזר של פלאוטילה נלי. כמו כן, ננתח את ציוריה של סופוניסבה אנגוויסולה המדהימה שציירה את אחיותיה משחקות שח, והמשיכה את הקריירה שלה בחצרו של המלך פיליפ ה-II. היא גילתה הבנה פסיכולוגית רבה בציירה את הפורטרטים של המלכה ובנותיה גם לאחר מות אימן בגיל צעיר. כמו כן נתעניין בחייה הדרמטיים, נישואיה לימאי ולזקנתה המפוארת המשתקפת בציוריה.

 

הרצאה מוקלטת מס’ 2

בארוק באיטליה

נשים עוצמתיות בדמויות של יהודית והולופרנס, יעל וסיסרא, לוקרציה, המוזה של ההיסטוריה, סיבילות (נביאות) ואחרות מסמלות את האשה החזקה והחכמה הנאבקת בהתקרבנות נשית בתולדות התרבות. אליזבתה סירנה מבולוניה וארטמיסיה  ג’נטילסקי בוחרות לצייר תימות אלו בשלל צבעים ובאופן דרמטי בסגנון הבארוק. כמו כן סירנה ציירה רופאים, מדענים ואנשי רוח מבולוניה המעידים על הצלחתה והכרה בכוחה כאמנית בתקופה. נחווה, נתבונן וננתח את המרכיבים המאפיינים את יצירתן של הנשים היוצרות הבולטות ביותר בתקופת הבארוק.

 

הרצאה  מוקלטת מס’ 3

בארוק בהולנד מול הנאו-קלאסיקה בצרפת ובאנגליה

ג’ודית לסטר מאפיינת את הנשים בבארוק ההולנדי בסצינות אינטימיות, ביתיות ובתיאורי ז’אנר ובכך היא שונה מהבארוק האיטלקי. נדגיש את ציור הדיוקן העצמי שלה, בו היא מנהלת דיאלוג עם הצופה. בציורי המאה ה-18 של ויז’ה לברון מצרפת נדגיש את יחסיה עם בתה הקטנה ג’ול, בציוריה המבטאים חום וקרבה בין אם ובת וחורגים מהמסורת הנוצרית הקודמת של מדונה ותינוק ששומרים על מרחק. בתקופת מארי אנטואנט ועד להוצאתה להורג הייתה לברון ממונה באמצעות ציוריה על יצירת הדימוי הציבורי של המלכה שהגיעה לפריס מווינה – זאת באמצעות יופייה ובאמצעות ילדיה, כאם  שמשפחתה חשובה לה.

נתבונן גם בתמונות טיפוסיות של אנג’ליקה קאופמן השוויצרית, בשרות המהפכה הצרפתית, ובהמשך הקריירה המפוארת שלה באנגליה.

*3 הקישורים יישלחו אליכם במייל עד 24 שעות לאחר הרכישה ויהיו זמינים לצפייה עד כשבועיים לאחר הרכישה

*משך כל הרצאה כשעה

*במידה ויש קושי כלשהו בצפייה או ברכישה ניתן לכתוב בווטסאפ למס’ נייד 0544347213 או למייל daniel.w@skygp.co.il

*מחיר 120 ש”ח לשלוש ההרצאות

 

נשמח לראותכם איתנו!

*כל התמונות מפורסמות בהתאם לסעיף 27 א לחוק זכויות היוצרים. באם אתם מרגישים נפגעים מפרסום תמונות אלו, אנא הודיעונו מיידית למייל info@shamayim.co.il ואנו נסירן.

סגירת נגישות