בין הניאו- ריאליזם האיטלקי לפדריקו פליני- תוכנית אמנותית – אפריל 2022

בין הניאו- ריאליזם האיטלקי לפדריקו פליני

מגונבי האופניים עד בליסימה ולילות כביריה

עם פרופ’ ענר פרמינגר- יוצר קולנוע עצמאי, מרצה וחוקר אקדמי

לכל ידידנו היקרים, שוחרי התרבות,

אנחנו מזמינים אתכם לחוויה ייחודית באיטליה בת ארבעה מפגשים כפולים, של הרצאה וצפייה בסרט באורך מלא, בנופים בהם צמחו היוצרים, חקרו והגדירו מחדש את הקולנוע. נחקור את האסכולה, תפיסותיה האסתטיות והאתיות ויצירתה הקולנועית. נחווה את הקולנוע הניאו-ריאליסטי בהתבוננות בהוויה האיטלקית לצד התבוננות בקולנוע שנוצר בה. במפגשים נתבונן לעומק בארבעה סרטים מכוננים, ובשני סרטים נוספים שנעשו בהמשך, בהשראת הניאוריאליזם תוך מרד מודע בו.

על הסרטים שיעמדו במוקד הסיור הקולנועי שלנו:

תשוקה עזה זו של הקולנוע לראות ולנתח, רעב זה למציאות, לאמת, הוא מחוות כבוד לזולת, כלומר לכל מה שקיים. תנו לנו עובדה כלשהי ואנו נצליח להופכה לספקטקל.

(צ’זארה זאוואטיני, תיזות על הניאוריאליזם, דצמבר, 1952 – מרץ, 1954)

הניאוריאליזם האיטלקי (1951-1945) היה זרם קולנועי שהיווה את אחת מנקודות המפנה הדרמטיות בתולדות הקולנוע. במהלך 6 שנים הוא  שינה את פני המדיום והוביל להתפתחות מהקולנוע הקלאסי לקולנוע המודרני. הניאו-ריאליזם ניסח והגדיר את המושג של מצלמת מפגש, טשטש את הגבול בין שחקן לדמות, יצא מהאולפנים וצילם את החיים בהתהוותם במקומות אמיתיים וממשיים, בשווקים, בכיכרות ובדירות מגורים אותנטיות.

הרצאה מס’ 1 יום שלישי 12 באפריל 2022

גונבי האופניים/ויטוריו דה-סיקה, צ’זארה זאוואטיני, 1948 אייקון של הקולנוע הניאו-ריאליסטי. סרט ששינה את משמעות המשחק בקולנוע, כמו גם את ההגדרה של דמות קולנועית, ואת משמעות וטווח הדרמה הקולנועית. זהו סרט שמגלם את דרכו של הניאו-ריאליזם מתוך הקולנוע הקלאסי והסיפור שעשוי היטב, אך משתמש במבע קולנועי חדשני ופורץ דרך. מבעד לפרספקטיבה של סרט זה נבין את דבריו של זאוואטיני: “כושרם המקצועי [של השחקנים בסרטים הניא-וריאליסטים] נובע מעצם מקצועם כאנשים” (שם, שם.)

הרצאה מס’ 2 יום רביעי 13 באפריל 2022

נס במילנו/ויטוריו דה-סיקה, צ’זארה זאוואטיני, 1950 סרט שמהווה פרידה בלתי נמנעת מהקולנוע הקלאסי וחיפוש אחר שפה חדשה; תוך שמירה על מהות התפיסה הניאו-ריאליסטית וניסיון לפרוץ מעבר למגבלות הריאליזם הישיר. זהו חיבור חדשני בין ניאו-ריאליזם לסוריאליזם, שיוצר פואטיקה קולנועית חדשה; סוג חדש של קולנוע פיוטי. אחריו אמר זאוואטיני: “אם קימטו העשירים את גבותיהם לנוכח “נס במילנו”, שאינו אלא משל, עוד צפוי להם יותר מזה” (שם, שם.)

הרצאה מס’ 3 יום חמישי 14 באפריל 2022

בליסימה/לוקינו ויסקונטי, צ’זארה זאוואטיני, 1951 (בכיכובה של אנה מניאני) היוצרים שהתחילו את הניאוריאליזם וניסחו את כלליו כבר ב-1942, מורידים עליו את המסך ברגעי השיא שלו. הם, שהמירו לראשונה שאלות אסתטיות לסוגיות אתיות ושאפו ליצור קולנוע מוסרי והומני, חושפים את הכשל האתי המובנה בקונספציה הניאו-ריאליסטית.

הרצאה מס’ 4 יום שישי 15 באפריל 2022

לילות כביריה/פדריקו פליני, 1957 פליני נע בווירטואוזיות בין הניאו-ריאליזם האיטלקי לקולנוע הצ’פליני ויוצר באמצעותה של ג’ולייטה מסינה גרסה נשית לדמות הנווד של צ’רלי צ’פלין.

בהמשך, נציץ גם להתפתחות הקולנוע של פליני, שינק מהניאו-ריאליזם בימיו הראשונים כתסריטאי ובמאי, ובהמשך מרד בו וחיפש מרחבים קולנועיים חדשים. נתבונן בחלקים נבחרים של שניים מסרטיו:
לה דולצ’ה ויטה (החיים המתוקים), 1960 ואינטרויסטה, 1987, אותם צילם ברחובות רומא ומשם חזר לאולפני צ’ינה-צ’יטה (עיר הסרטים) ברומא.

יום שבת 16 באפריל 2022

סיור מודרך ברומא באולפני צ’ינה-צ’יטה שם צולמו בליסימה ואינטרויסטה.

פרופ’ ענר פרמינגר הוא מפיק, תסריטאי ובמאי סרטים עלילתיים ותיעודיים מאז 1986. חבר האקדמיה האירופאית לקולנוע EFA מאז 2005. זוכה פרס ליוצר ירושלמי 2017 על תרומה לתעשיית הקולנוע ולחיי התרבות בעיר, מטעם המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים; פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה- 34, ירושלים ואיגוד יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בירושלים.

פרופ’ חבר בחוג לקולנוע במכללה האקדמית ספיר, בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית, ירושלים. מלמד בימוי, משחק, תולדות הקולנוע ומבחר קורסים נוספים בקולנוע עיוני. בתואר ראשון, בתואר שני ומנחה דוקטורנטים. כיהן כראש המחלקה לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר וכראש מסלול קולנוע במכללת ספיר. נציג המחלקה ב CILECT האיגוד העולמי של בתי הספר לקולנוע.

מחבר הספרים: מסך קסם- כרונולוגיה של קולנוע ותחביר, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1995 ; פרנסואה טריפו- האיש שאהב סרטים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אוניברסיטת תל אביב ומכללת ספיר; בין מסע אלונקות למגש הכסף, בין קולנוע לאתיקה, רסלינג, הסדרה לקולנוע, בסיוע קרן הקולנוע הישראלי, מיסודו של משרד התרבות והספורט והמועצה הישראלית לקולנוע; François Truffaut: Cinema as an act of love – An intertextual approach, ContentoNow & Sapir Academic College Publication

בין סרטיו:

עלילתיים- החיים בינתיים, הגרעין הקשה, גולם במעגל, שמשה קדמית.

תיעודיים- רק בעין אחת, פדיון האב, מגרש הרוסים, בדרך לבית של אבא.

סגירת נגישות