דוד ויצטום נולד בפתח תקווה בשנת 1948. ויצטום למד בבית הספר הריאלי בחיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים, בקולג’ אירופה בברוז’ שבבלגיה ובאוניברסיטת אוקספורד. לצד הלימודים האקדמאיים למד מוסיקה באקדמיה ע”ש רובין בירושלים. כמו כן, למד נגינה בצ’לו אצל נתן אלמוסנינו ועוזי ויזל, ולפני שבחר בעיתונות ניגן כצ’לן בכמה תזמורות, בהן תזמורת גדנ”ע, התזמורת הקאמרית בחיפה והתזמורת הסימפונית של חיפה.
ויצטום פירסם מאמרים מחקריים רבים בנושאי טלוויזיה ותקשורת, היסטוריה גרמנית ומוסיקה קלאסית, בישראל ובחוץ לארץ. הוא יצר כמה סרטים דוקומנטריים בנושאי מורשת הייקים והיה שותף ליצירת סדרה תיעודית אודות ההיסטוריה של יהדות פולין. בשנת 2006 ראה אור ספרו “מהדורה מיוחדת – שידורי הטלוויזיה בעתות מצוקה” בהוצאת כתר בירושלים. הוא חתן פרס סוקולוב למפעל חיים בעיתונות האלקטרונית לשנת 2009.
דוד ויצטום מילא שורת תפקידים ב”קול ישראל” ובערוץ 1 בטלוויזיה: הוא כיהן כעורך “יומן השבוע”, ראש דסק חוץ בחדשות, ומייסד ועורך התכנית “יומן חוץ”. בשנים 1982-1985 היה שליח רשות השידור באירופה. בטלוויזיה כיהן כעורך חדשות החוץ בחטיבת החדשות ויצר, ערך והגיש את התכנית “רואים עולם” מאז תחילתה, בשנת 1988. בשנת 1994 יצר את התכנית “מהיום למחר” יחד עם עמנואל הלפרין והגיש תכניות נוספות בתחומי החדשות, התרבות והמוסיקה. משנת 2000 הנחה את התכנית השבועית “גלובוס” בעריכת אורן נהרי.
לצד עבודתו, הוא מרצה בנושאי תקשורת, מוסיקה והיסטוריה גרמנית באוניברסיטאות ת”א וירושלים ובכנסים רבים בארץ ובחו”ל, וממלא גם תפקידים ציבוריים אחדים בישראל. בין היתר, היה חבר הנהלת הקרן הבין-ממשלתית “קרן העתיד”, העוסקת בהתוויית יחסי התרבות בין גרמניה לישראל. ויצטום משמש כראש אגודת הידידים וחבר הנהלת מכון “לאו בק” בירושלים והינו חבר הנהלת המכון למוסיקה ישראלית.
מאז ילדותו מנגן ויצטום מוסיקה קאמרית (כצ’לן חובב נלהב) בכל עת אפשרית ובכל מקום אליו הוא מוזמן. הוא נשוי לציפי ויצטום, עורכת ב”קול המוסיקה” בקול ישראל, אב לעמנואל ולאלה, וסב לעלמה וטליה.
בדצמבר 2018 הוציא את הספר “תחילתה של ידידות מופלאה? הפיוס בין ישראל לגרמניה: 1960-1948” בהוצאת שוקן.
