מלכי הסווינג! הביג בנדים הגדולים

הרצאה מוסיקלית מוקלטת מס’ 1

לידת התזמורות הגדולות BIG BANDS) 1925-1935)

לפני כמעט 100 שנה עזב הג’אז את ניו אורלינס והחל להתפשט ברחבי ארצות הברית. המוזיקה החלה להתפתח במהרה כאשר מוזיקאים מרקעים שונים הוסיפו השפעות ורעיונות משלהם. ככל שג’אז הפך פופולרי יותר בקרב הציבור, הסגנון הישן של אלתור קולקטיבי פינה את מקומו לאילתור אישי ולצליל מאורגן יותר. להקות החלו להתרחב מההרכב המסורתי בן 5 נגנים לקבוצות של עד 17 נגנים.

אנו נתמקד בתפקיד של לואי ארמסטרונג ביצירת הגישה הקצבית המכונה ‘סווינג’ וכיצד תזמורות בראשות דיוק אלינגטון, פלטשר הנדרסון ואחרים סללו את הדרך למפץ המוסיקלי הגדול שבא בעקבותיו.

הרצאה מוסיקלית מוקלטת מס’ 2

תור הזהב של הסווינג 1935-1945

בשנת 1935 הג’אז של הביג בנד’ס הפך רשמית למוזיקה הפופולרית ביותר של התקופה, כאשר בני גודמן הציג את ההרכב שלו לקהל האמריקני. בן לילה, סווינג היה “הדבר” ואולמות אירועים ברחבי המדינה היו מלאים ברוקדים. כל עיר מרכזית הולידה תזמורת גדולה משלה ותקליטים נמכרו במיליונים.

עליית הרדיו הביאה גם היא לכך שאומנים היו יכולים לזכות בהכרה לאומית וכהרף עין הסולנים והמעבדים המוזיקליים שלהם הפכו לכוכבים ענקיים. לאורך סוף שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת אמנים כמו קאונט בייסי, ארטי שו, גלן מילר והארי ג’יימס נהנו מפרסום ומכירת תקליטים, שכוכבי הפופ של ימינו יכולים רק לחלום עליהם.

הרצאה מוסיקלית מוקלטת מס’ 3

Big Bands Go Bebop! 1945-1965

לאחר מלחמת העולם השנייה התרחשה מהפכה בג’אז עם עליית סגנון ה- ‘Bebop’. המיתון שלאחר המלחמה אילץ הרבה תזמורות גדולות להסגר וההרכבים הקטנים היו מוכנים לתפוס את מקומם במקצבים חדשים ובהרמוניות מתקדמות. עם זאת, כוכבים כמו דיוק אלינגטון, קאונט בייסי, וודי הרמן ואחרים הצליחו להסתגל ולשרוד. אחרים ויתרו והתפרקו לפני הרפורמה של הבי בופ בשנות החמישים ורבים אחרים נעלמו כליל. דיזי גילספי וסטן קנטון מילאו תפקיד גדול בסיוע ללהקות הגדולות להתפתח מלהקות מסחריות לריקודים ללהקות שמנגנות צלילים מתוחכמים יותר. הג’אז קיבל תפיסה אמנותית יותר והלהקות הגדולות עזבו את אולמות הריקודים לטובת אולמות הקונצרטים.