ג’ון סקופילד, גיטריסט עם צליל מקורי ו-FEEL אישי שמשלב בין בלוז ורוק לג’אז ומוכר גם כמלחין במגוון סגנונות ג’אזיים.
לפי ראות עיני הסיפור של סקופילד מתחיל בכך שהוא נולד בדלטון, 
מדינת אוהיו ב-1951 אך בגיל צעיר הוריו עברו למזרח ארצות הברית למדינת קונטיקט לכפר קטן די פרימיטיבי שם התגלתה לו אהבת חייו היא המוזיקה. אפשר לבנות סיפור בדיוני שלם בנוגע למה שהיה קורה אם סקופילד לא היה עובר מדינה אבל מה שבטוח זה שבקונטיקט המוזיקה נכנסה לליבו. (בכל מקרה זה נושא למאמר שלם על מעברים ממקום למקום וההשלכות על הקריירה).
כינוי נפוץ של ג’ון סקופילד הוא Sco. סקו, ניגן עם הרבה מוזיקאי ג’אז ידועים ולהלן רשימה חלקית של הבולטים בהם: מיילס דיויס, ג’ו הנדרסון, צ’רלי מינגוס, הרבי הנקוק, פט מת’יני ועוד.
סקופילד למד זמן מה בברקלי (ליד בוסטון) אך עזב את הלימודים כדי להקליט עם צ’ט בייקר וג’רי מליגן ובין השאר הוקלטה ההופעה בקרנגי הול. מעניין מאוד להשוות את הסולו של סקופילד לנגינתו כמה שנים לאחר מכן. ב-1974 בהיותו בן 23 הוא נשמע בסדר גמור אבל הרבה פחות מיוחד ממה שפיתח בשנים שלאחר מכן. ועוד עניין קטן…רון קרטר בקונטרבס והרווי מייסון בתופים….אש !!!
לאחר זמן החל לעבוד עם בילי קובהם וג’ורג’ דיוק ושימו לב שהוא כבר נשמע מעט יותר מתקדם מבחינת שפת האלתור והצליל (בן 25).
ב-1977 הקליט עם צ’רלי מינגוס את האלבום Three or Four Shades of Blues וכאן מעניין מאוד להשוות בינו לבין הגיטריסט הבלגי פיליפ קתרין (סולו שני) שמבצע אף הוא אלתור נחמד. לשניהם שפה דומה אך מאפיינים אישיים החל מהצליל האישי ועד שפת האלתור עצמה.
ב-1978 ניתן לשמוע אותו עוד יותר מגובש מבחינת איכות הצליל, ההלחנה וגם באלתורים. זהו אלבומו הראשון שהקליט כמנהיג הרכב ושמו Rough House. ההרכב הזה הכין את הקרקע להרכבים שהתפתחו מאוחר יותר ובין השאר ההרכבים של קורט רוזנווינקל 15 שנה לאחר מכן.
נקודת מפנה בקריירה של סקו היתה בשלוש וחצי שנים בהן ניגן עם מיילס דיויס (1982-1985).
החשיפה בהרכב של מיילס הובילו את סקו לקריירה בינלאומית והצלחה רבה מכל היבט.
בהרכב של מיילס, סקופילד תרם גם מספר לחנים כגון Decoy. הנה דוגמא לסולו של סקו בהופעה עם מיילס. שימו לב כמה הצליל שלו כבר מגובש ומזוהה איתו וכך גם ה-FEEL. כוכב גיטרה ענק !
אני קופץ קצת קדימה לשנות ה-90. סקופילד הקים רביעיה עם ג’ו לובנו והקליטו כמה אלבומים מעולים בחברת בלו נוט. הנה קטע שאני מאוד אוהב מהתקופה.
ב-94 הקליט אלבום ג’אז זורם וגרובי עם פט מת’יני בו ניתן ניתן לשמוע כל אחד מהצמד מנגן גם אלתורים משובחים, גם מלווה כמו שצריך וגם בעל אישיות משלו וזה מתחיל בסאונד !
שני גיטריסטים ענקים כאלו על במה אחת מתאפשר רק כאשר האגו מונח בצד וכאלו הם שניהם.
הקריירה המפוארת של סקו נמשכת עד היום הזה עם עוד ועוד אלבומים ובשנה זו (2016) הוא זכה בפרס הגראמי על אלבומו Past Present.
לסיכום, ג’ון סקופילד מהווה מקור להשראה לגיטריסטים רבים בשל הצליל הייחודי שלו, שפת האלתור שלו שמשלבת את הבי בופ עם פוסט בופ, בלוז ומודרני וגם שילוב מרווחים הרמוניים באלתור היוו השראה לנגנים רבים. סקופילד יודע לנגן נהדר גם כמלווה והוא מצד אחד בוחר היפוכי אקורדים לא תמיד 
סטנדרטיים אך יודע ללוות כל אחד לפי צרכיו.
סקופילד יופיע עם בראד מאלדאו ומארק ג’וליאנה בפסטיבל אומבריה בעיר פרוג’ה.
כדאי לברר את הפרטים עם הנהלת ג’אז חם שמוציאים קבוצות לפסטיבלים באירופה כמה פעמים בשנה. דרך אגב, סקופילד מופיע כ-200 פעמים בשנה בממוצע וזה המון.
לסיום קטע ג’אז רוק מגניב של סקו עם המתופף האגדי דניס צ’יימברס.
מאחל לכם הנאה רבה והרבה ג’אז איכותי.
